על חשיבות ההרתעה במלחמה בטרור

כוחות הביטחון של מדינת ישראל פועלים במסירות וללא הרף כדי לזהות ולעצור התארגנויות לטרור. בזכות המסירות והתחכום שלהם רובם המכריע של ההתארגנויות הללו נחשפות ונמנעות.

רובם אבל לא כולם. וחוסר היכולת למנוע 100% של ניסיונות טרור מסתיימים באובדן חיים, בנכות גופנית ונפשית וים של כאב של בני המשפחה, ידידים ומכירים.

אחד מהכלים לנסות לצמצם את מספרם של אלו הבוחרים בטרור הוא להגביר את ההרתעה- להגדיל את המחיר שהם ו/או בני משפחותיהם ישלמו עבור מעשה הטרור.

כלי זה חשוב במיוחד בהתמודדות עם מחבלים בודדים שפועלים ללא חברות בקבוצה גדולה יותר שחשופה יותר לגילוי על ידי מערכת הביטחון.

בהפעלה של כלי ההרתעה, מדינת ישראל מתמודדת עם גורמים השואפים להגדיל את הרווח של המחבל. הרשות הפלסטינית מעניקה למחבלים ובני משפחותיהם מעמד חברתי גבוה, והטבות כספיות, זאת בנוסף להסתה ארסית במוסדות החינוך ובאמצעי התקשורת הפלסטינים. גורמים עוינים לישראל מממנים עורכי דין שיאבקו בבתי המשפט בישראל להפחתת אמצעי הענישה נגד המחבלים ובני משפחותיהם.

מדינת ישראל אינה מוכנה לנקוט באמצעי המשמעותי ביותר של עונש מוות למחבלים. 

האמצעים האפשריים והאפקטיביים ביותר הם הריסת בתי המחבלים ושלילת תושבות של המחבלים ובני משפחותיהם.

מומחי מערכת הביטחון אישרו שלאמצעים הללו יש השפעה משמעותית על המחבל הפוטנציאלי ובעבר מנעו פיגועים. זאת כאשר מחבלים נמנעו מלבצע את הפיגוע כדי לא לפגוע במשפחתם. במקרים מסויימים, משפחות שהבינו שבן המשפחה עומד לבצע פיגוע דווחו למערכת הביטחון כדי למנוע את הריסת ביתם.

למרות שהחוק הישראלי מאפשר לגורמים הצבאיים (הריסת בתים) והאזרחיים (שלילת תושבות) להפעיל את האמצעים הללו ולמרות התרומה החשובה שלהם בהצלת חיים, בשנים האחרונות בית המשפט העליון מגביל בצורה משמעותית את השימוש באמצעים הללו.

0 replies

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *